על דינמיקה של תהליכים בקרב קולטים ונקלטים ודרכי התמודדות
הרחבת יישובים היום גוררת התעסקות רבה הכרחית בצד הפיזי של הקליטה: בחוזה, בכספים, לעיתים איש הקשר עם הנקלטים הוא נציג החברה הבונה או העו"ד והעיסוק בחלקים הרכים של הקליטה פחות קיים.
האתגר העיקרי בקליטה הינו להפוך את הנקלטים לחלק אינטגראלי מהקהילה. תהליך הקליטה משפיע גם על השארות האנשים ביישוב לאורך זמן וגם על אופן הישארותם ביישוב. אנשים מגיעים לישובים מכל מיני סיבות: איכות חיים, נגישות, אידיאולוגיה וכ"ו. סיבות אלו יוצרות רף ציפיות שבד"כ מתנפץ על רקע קשיי קליטה אובייקטיביים ומורכבות של חיים ביישוב קהילתי קטן ומרוחק.
תהליך קליטה בריא כולל שלבים של התרגשות וציפייה ובהמשך של התרגזות ואכזבה והוא מסתיים בהכרה והשלמה עם המציאות והשתלבות בה. מטרת תהליך הקליטה אינו רק לגרום לאנשים להישאר אלא לגרום לכך שיישארו מתוך תחושה טובה של בחירה ולא מתוך כורח, תסכול ואכזבה.
תהליכי קליטה טראומטיים בתהליך התפתחות וצמיחה של ישוב כמוהם כטראומות ילדות באדם המלוות אותו אח"כ שנים רבות ומשפיעות על אופיו ועל מבנה אישיותו. הניסיון מלמד שתהליכי קליטה כושלים השפיעו על קהילות לאורך שנים והפכו אותן לקהילות מנוכרות ומסוכסכות, קהילות המתקשות לשתף פעולה ולפעול ביחד ליצירת עתיד טוב יותר לחבריהן.
הכותרת "הטוב, הרע והמכוער" מייצגת צדדים שונים אליהם נחשפים קולטים ונקלטים תוך כדי תהליך הקליטה, גם באחרים וגם בעצמם. תהליך קליטה מלווה ברגישות רבה ביותר ולעיתים אף קיצונית גם בצד הקולטים וגם בצד הנקלטים. כל מפגש עם זר, שונה ואחר מפעיל בבני אדם מנגנונים הגנה שנועדו להבטיח את יכולתו לשמר את המוכר והידוע ולהימנע מהשפעות לא רצויות של "האחר" על חייו. מפגש כזה חווים הקולטים כאשר "פולשים" לחייהם אנשים זרים אשר אינם דוברים עדיין את השפה הקהילתית המוכרת, אשר עוד לא ספגו את הנורמות המקובלות של המקום וייתרה מכך הם מעיזים גם לבקר ולשאול שאלות קשות. חוויה דומה חווים הנקלטים המוצאים עצמם בדיאלוג לא שוויוני, לכודים בסביבה עוינת ומגבילה הבאה לחנך אותם כילדים ולומר להם מה מותר ומה אסור. מפגש זה אם אינו מתווך נכון, עלול להוציא גם מהטובים ביותר שבינינו בסיטואציות שונות לא רק את הטוב, אלא גם את הרע ואפילו את המכוער.
הדרך להתמודד עם איומים וסכנות אלו הקיימים בתהליך הקליטה הינה לתכנן ולנהל תהליך קליטה מובנה המטפל בהכנת הקולטים והנקלטים לאירוע הקליטה לפני שהוא מתרחש ובליווי מושכל של תהליך הקליטה ביצירת הזדמנויות למפגש ודיאלוג ויצירת מנגנונים וערוצים להתמודדות עם בעיות ולפתרון מחלוקות.
בהכנת הקולטים יש לשים את הדגש על העובדה שקליטה חדשה משנה את היישוב, שיישוב בצמיחה הוא יישוב משתנה, שמה שהיה הוא כבר לא מה שיהיה ויש לחפש את ההזדמנויות שבדבר ולטפח את הצדדים הטובים שמזמין התהליך. יש להכין את הקולטים לכך שבתהליך הקליטה לא רק הנקלטים עוברים שינוי, אלא גם הקולטים וכן את אחריותם ויכולת השפעתם על כך שהשינוי יהיה שינוי לטובה.
בהכנת הנקלטים יש לשים את הדגש על הכרות מוקדמת עם היישוב, ההיסטוריה שלו, הערכים והתרבות הארגונית וכן עם בעלי התפקידים וגם עם חברי הקהילה. חשיבות מיוחדת יש להכרות עם דרכי ומנגנוני הדיון הציבורי ותהליכי קבלת ההחלטות ביישוב והיכולת שלהם להיות שותפים שווים ולהשפיע.
בתהליך הקליטה בפועל יש לשים את הדגש על הגברת הפעילות החברתית, התרבותית והדתית ביישוב כדי לעודד כמה שיותר הזדמנויות למפגש ולקיחת אחריות משותפת קולטים ונקלטים, כמו כן יש להציג פרספקטיבה ברורה לנקלטים לגבי אפשרותם להפוך לחלק אינטגרלי ביישוב מבחינת נשיאה בתפקידים הציבוריים והיכולת להשפיע.
כל הפעולות הרשומות למעלה ועוד רבות אחרות כמוהן, מטרתן לייצר הכרות ותחושת מעורבות, שותפות ושליטה משותפת בגורל והן מאפשרות גם לקולטים וגם לנקלטים להוציא את הטוב מעצמם ולהיחשף לטוב שבאחרים. בניהול נכון של פעילויות אלו יקטנו ויצטמצמו למינימום ההזדמנויות לרע ולמכוער לצאת החוצה גם מהקולטים וגם מהנקלטים. שכן הרע והמכוער יוצאים גם מהאנשים הטובים ביותר כאשר הם מרגישים לכודים בסיטואציה בה הם חשים חסרי יכולת השפעה על מסלול חייהם, המושפע ונשלט לכאורה ע"י אחרים אותם אני גם לא מכיר וגם לא מעריך. טיפוח ההכרות וההערכה הדדית הן הבסיס ליצירת שותפות חזקה וטובה יותר.
לצורך הבנת וניהול תהליך קליטה נכון ניתן להיעזר במודלים של היווצרות קבוצה המלמדים על ארבעה שלבים של התפתחות המציגים צרכים ואתגרים שונים בכל שלב ושלב.
שלב 1 - FORMING – שלב היווצרות הקבוצה – מצב של תלות רבה של הקולטים בגורם הקולט האמור להנחות להכיר ולספק את כל התשובות לכל שאלות המסגרת המגדירות לאן באים הנקלטים ומה נדרש מהם לעשות (לאן צריך ללכת, למה צריך לדאוג וכיו"ב) וכן מה ראוי ומה לא.
שלב 2 – STORMING – שלב היווצרות הקונפליקט – הכניסה של החדשים לשגרת החיים משנה את שיווי המשקל הקהילתי ומחייבת עיצוב וייצוב מחדש של המערכת. שלב זה כרוך בקונפליקט מובנה המבטא התמודדות עם שאלות וקשיים. קונפליקט זה יש לנהל ולא לתת לו להתנהל.
שלב 3 – FORMING - שלב עיצוב הקהילה החדשה – פתרון הקונפליקטים מתרחש במעבר מניהול קונפליקטים לגיבוש הסכמות ומציאת המכנה המשותף. הצלחה בשלב זה מותנית ביצירת הזמנות שוויונית מושכלת המאפשרת לכולם להשמיע, להשפיע, לקחת אחריות ולהיות חלק מ..
שלב 4 – PREFORMING – קהילה עובדת ומתפקדת – זה הוא השלב האחרון והמסכם של התהליך והוא מותנה בניהול נכון של שלושת השלבים הקודמים. בשלב זה נמוגות ההגדרות של קולטים ונקלטים וותיקים וחדשים והיישוב הופך ליישוב אחד הפנוי לקליטה חדשה.
התבוננות בארבעת השלבים דרך הכרות עם ישובים רבים מלמדת שלא כולם מצליחים לצלוח בהצלחה את התהליך הרצוי. יש שנתקעים בשלב הקונפליקט הלא פטור וחיים את הריב והסכסוך כדרך חיים, יש שאינם מצליחים לגבש את הזהות היישובית החדשה והופכים להיות ישוב חסר זהות ויש ישובים שבהם מגדירים עצמם תושבים המתגוררים ביישוב 30 שנה כחדשים.